אחת ההחלטות החשובות (והקשות) בחיים היא לדעת מתי לעצור ולשנות גם כש"הכל בסדר"…

הראש (והסביבה) אומרים "תמשיך… מה רע לך… " אבל הבטן אומרת "די, הגיע זמן לשנות…."

 

אדיר מילר ("רמזור") מתאר את זה נפלא… כל הכבוד לו! לכו עם התחושה הפנימית שלכם, היא האמיתית :-)

 

הפוסט של אדיר מילר אותו רציתי לשתף אתכם: 

"חברים וחברות יקרים, אמנם עדיין לא הגענו לסוף העונה, נותרו עוד שני פרקים (פרק ביום חמישי ופרק סיום העונה החגיגי שלנו בחמישי הבא) אך אני מרגיש שהגיע הזמן לעשות סוף לחרושת השמועות. בחודשים האחרונים ניגשים אליי אנשים רבים ברחוב ושואלים מתי תהיה עוד עונה של רמזור. חלקם לא שואלים אלא מצווים עליי- "אני מקווה שאתה כבר יושב וכותב את העונה הבאה…" יש גם את אלה שמאיימים "דיר באלאק אתה לא עושה עוד 4 עונות לפחות…" אני מביט בהם מחייך בנימוס וממשיך לדרכי. אז חברים וחברות יקרים, החלטתי שהגיע הזמן לשתף אתכם ולהגיד בקול רם וצלול את מה שאני שומר בבטן כבר חודשים רבים. העונה הנוכחית והרביעית במספר של רמזור היא העונה האחרונה של הסדרה!

התלבטתי ארוכות לגבי המהלך הזה, יש ימים שקמתי ככה ולמחרת התחרטתי ולמחרת שוב ככה אך לבסוף החלטתי לסיים את פרק רמזור בחיי. התחלתי את העבודה על הילד הזה שלי לפני 8 שנים. בדירתי הקטנה בגבעתיים ישבתי בלילות וכתבתי. הייתי נשוי טרי לשלי אשתי המקסימה (הייתי חייב, היא גם קוראת את זה…) בלי ילדים (יש לי כבר שלושה…) ובלי אחריות של ממש, בקיצור החיים שלי היו סילאן.

כתבתי את מה שהצחיק אותי בלי לחשוב יותר מדיי, לא דמיינתי ולא האמנתי שהדברים האלה שאני כותב למחשב יגיעו לאן שהם הגיעו. לא חלמתי שהסדרה הקטנה שלי תזכה בפרס האמי, לא דמיינתי בחלומותיי הפרועים שהיא תימכר לארה״ב ורוסיה ולא חשבתי שהיא תחזיק ארבע עונות ותזכה לאהבה כה רבה מהקהל. לא חשבתי, לא דמיינתי אבל זה קרה. האהבה הרבה שלכם לרמזור אינה מובנת מאליה ואני מרגיש אחראי לכך שאהבה זו לא תיפגם ולכן החלטתי על הסיום. לחצים רבים הופעלו עליי על מנת להמשיך את הסדרה. ״סדרה כל כך מצליחה ואהובה לא מפסיקים״ אומרים לי מקורביי כל הזמן אבל דווקא בשל כך אני מרגיש שאני חייב לעשות זאת. אני מעדיף להוריד את רמזור כל עוד התגובות הן ״מה? אבל למה …?״ מאשר להוריד אותה שהתגובות הן ״אה יופי, הגיע זמן באמת".

יש משפט שמוביל אותי כל חיי והוא ״אל תיתן להצלחה לנהל אותך״. אני מרגיש שאומנות עושים מהבטן ולא מהראש, והבטן אומרת לי כעת להמשיך הלאה. אני אמשיך ליצור, אעבוד על דברים חדשים וכולי תפילה שהאהבה שהרעפתם על רמזור ועליי תמשך גם בפרויקטים העתידיים שלי.

אני מודה לכולכם על הפרגון, התמיכה והאהדה. זה ממש לא מובן מאליו בשבילי ואני מבטיח לעבוד שוב ימים כלילות על הפרויקט הבא (בשאיפה שתאהבו גם אותו.)

שלכם, אדיר"

לינק לפוסט המקורי של אדיר מילר: https://goo.gl/oXyxRk